תחומי עיסוק

תאונת עבודה הינה כל תאונה בין אם תאונת דרכים ובין אם לאו הנגרמת לעובד בדרכו  למקום עבודתו, בחזרתו ממקום עבודתו או תוך כדי ועקב עבודתו.

כאשר המדובר בתאונת דרכים, הנפגע זכאי לפיצוי בגין נזק גוף בהתאם לקביעת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 הקרוי בקצרה "חוק הפלת"ד", הקובע אחריות מוחלטת - כל נפגע תאונת דרכים, רשאי לתבוע וזכאי לפיצוי בגין נזק הגוף  מחברת הביטוח של כלי הרכב בו נסע או הוסע, ללא חשיבות לשאלה אם הוא אשם בגרימת אותה תאונה או לאו ואף מהמוסד לביטוח לאומי, שכן המדובר בתאונת דרכים - עבודה.

כאשר אין המדובר בתאונת דרכים, כי אם בתאונה ותוצאתה פגיעת נזק גוף תוך כדי ועקב עבודת העובד, כדוגמת נפילה מסולם, הרמת משא כבד, החלקה וכדומה, רשאי העובד לתבוע וזכאי לפיצוי בגין נזק הגוף מכוח פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח-1968 מהמעוול שהוא לא תמיד המעביד, ואף מהמוסד לביטוח לאומי.

גם מחלות תוצאת עבודת העובד יכולות להיחשב גם הן כתאונת עבודה מהיותן מחלת מקצוע, כדוגמת ירידה בשמיעה כתוצאה מחשיפה מרובה לרעש וגם במקרים אלו זכאי הנפגע לפיצוי בגין נזק גוף ממעבידו (חברת הביטוח שלו) ואף מהמוסד לביטוח לאומי.

לאחר קרות האירוע, יש לפנות במיידית לקבלת טיפול רפואי, לתעד את מקום אירוע התאונה לרבות צילומו ואף להיוועץ עם עורך דין לצורך ייעוץ משפטי.

בהמשך ובסמוך לתאונה וזאת לאחר קבלת הייעוץ המשפטי, יש למלא תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה ולתשלום דמי פגיעה, כלומר בגין ימי האי כושר. חשוב לציין, כי המוסד לביטוח לאומי משלם מיום התאונה ועד תום 91 יום מיום התאונה 75% משכר הנפגע. באם ימי האי כושר נמשכים מעל 91 יום, תוגש למוסד לביטוח לאומי תביעת נכות מעבודה והנפגע יעמוד בפני וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי לצורך קביעת נכות זמנית ופיצוי בגינה, ועם התגבשות הנזק הרפואי, בפני וועדה רפואית לנכות צמיתה נפגעי עבודה וקבלת פיצוי בגינה.

גמלת הניידות ניתנת לבעלי ליקויים המוגבלים בניידות לפי רשימת ליקויים מוגדרת וסגורה של המוסד לביטוח לאומי.

מוגבל בניידות הוא תושב ישראל הנמצא בישראל ומלאו לו 3 שנים ועדיין לא מלאו לו 67 שנים.

בתנאים מסוימים מאשר המוסד לביטוח לאומי גמלת ניידות לשני אחים או יותר, שלכל אחד מהם נקבעו לפחות 80% מוגבלות בניידות והם מתגוררים באותה הדירה, גם אם טרם מלאו להם 3 שנים.

המשך הזכאות לאחר גיל 67 כפוף לתנאי הסכם הניידות.

פגיעת איבה היא פגיעה ישירה מפעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה שנגרמה בעקבות פעולת איבה או בהקשר אליה (פגיעה בנסיבות שהיה בהן חשש סביר שתבוצע פעולת איבה, או פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב או למניעת פעולה כזאת), או פגיעה כתוצאה ממעשה אלימות שמטרתו פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי או שנעשה ע"י ארגון טרוריסטי.

נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם זכאים, על פי החוק, לתגמולים כספיים ולהטבות שונות, המיועדים לסייע להם ולתמוך בהחלמתם, כדוגמת תגמולים חודשיים, שיקום, מענקים שנתיים ומענקים חד פעמיים. הזכאות נקבעת על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה התש"ל-1970. התגמולים הכספיים נקבעים על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959, והם מחושבים בדרך כלל על פי שכרם של עובדי מדינה בדירוג המנהלי ומתעדכנים בהתאם לעדכונים במשק (הסכמי עבודה או תוספות יוקר).

קצבת נכות כללית ניתנת לתושבי ישראל מגיל 18 ומעלה ועד לגיל פרישה מעבודה הקבוע  בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004. 

לצורך קבלת גמלת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי, יש צורך לעמוד בשני תנאים שהינם מצטברים: א) שיעורי הנכות הרפואית, ב) דרגת אי כושר.

שיעור הנכות הרפואית – על מנת להיות זכאי לגמלת נכות כללית, על המבוטח להיות בעל 60% נכות רפואית ומעלה בגין כל הליקויים הרפואיים מהם הוא סובל, או אם לפחות אחד מהליקויים הרפואיים מהם הוא סובל הינו בשיעור של 25% נכות רפואית ומעלה, אזי על המבוטח להיות בעל 40% ומעלה נכות רפואית (ולא 60% נכות רפואית).

דרגת אי כושר- רק כאשר עמד המבוטח בתנאי הראשון הוא שיעור הנכות הרפואית, יבחן התנאי השני- קביעת דרגת אי כושר, כלומר עקב הליקוי הרפואי ממנו סובל המבוטח, אין לו כושר להשתכר למחייתו או שכושרו להשתכר למחייתו נפגע - פחת בשיעור של 50% ומעלה.

גמלת הנכות הכללית תשולם למבוטח על ידי המוסד לביטוח לאומי אם עמד המבוטח בשני התנאים המצטברים הללו יחדיו.

גמלה לילד נכה משולמת לילדים בגילאים שבין 91 ימים, כלומר מגיל 3 חודשים ל-18 שנים, בהתאם לליקויים השונים ומידת התלות בזולת.

לילדים עם ליקויי שמיעה, על-פי ההגדרה בחוק, ולילדים עם תסמונת דאון תשולם הגמלה מיום הלידה.

ילד הזכאי לגמלה בגין יותר מליקוי אחד, תשולם לו הגמלה על-פי הליקוי המזכה בסכום הגבוה ביותר.

הזכאות לגמלה אינה לצמיתות והיא תיבדק מעת לעת.

על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון של המוסד לביטוח לאומי אשר לגובה אחוזי הנכות הרפואית השונים, ניתן לערער בפני ועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי. 

על החלטת ועדת אי כושר נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי, ניתן לערער בפני ועדת ערר לקביעת דרגת אי כושר של המוסד לביטוח לאומי.

ערעור בשאלה משפטית בלבד, יש להגיש לבית הדין לעבודה.